הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' איבגי ואח'

פסק דין

בפניי בקשה מטעם הנתבעת 2 לדחיית התביעה נגדה על הסף, בשל קיומו של השתק פלוגתא בשאלת האחריות לקרות התאונה מושא התביעה.

סקירת ההליכים בתיק שבנדון

ביום 18.12.12 הגישה התובעת נגד שני הנתבעים תביעת שיבוב ע"ס 4,367 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מבוטח התובעת. בתאונת דרכים מיום 27.7.11 שהתרחשה בבאר שבע.

מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים 3 רכבים, בסדר הנסיעה הבא:

הרכב הראשון – רכב התובעת: רכב פרטי מתוצרת טויוטה ש.י. 2004 מ.ר. 1051456.

הרכב השני – רכב הנתבעים: טנדר מתוצרת איסוזו ש.י. 2006 מ.ר. 1624214.

הרכב השלישי – רכב פרטי מתוצרת מזדה (3) מ.ר. 4258369.

הנתבע 1 נתבע כנהג הרכה השני והנתבעת 2 נתבעה כמבטחת הרכב השני.

ביום 24.2.13 הגישה הנתבעת 2 כתב הגנה (מטעמה בלבד). בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת 2 את אחריות נהג הרכב השני לתאונה וטוענת כי האחריות הבלעדית לקרות התאונה מוטלת על נהג הרכב השלישי, שפגע ברכב השני מאחור והדפו על הרכב הראשון. בכתב הגנה זה נטען גם לקיומו של השתק פלוגתא בשאלת האחריות לקרות התאונה, שמחייב את דחיית התביעה שבנדון על הסף, וזאת בהתבסס על תוצאות תביעה משפטית קשורה שאותה הגיש מבוטח התובעת (מר אלי קריאם) נגד נהגי ומבטחות הרכבים השני והשלישי (תביעת הפסדים ע"ס 1,506 ₪ שהוגשה ביום 18.12.11 בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע בת"ק 30577-12-11 להלן – "התביעה הקשורה").

במסגרת התביעה הקשורה ניתן ביום 11.1.12 פס"ד הנותן תוקף של פס"ד להסכם פשרה שנעשה בין התובע שם לבין קרדן רכב בע"מ (בעלת ומשכירת הרכב השלישי), הסכם שלפיו שילמה חב' קרדן לתובע סך של 1,006 ₪ (כולל אגרת בעמ"ש), "לסילוק מלא וסופי של תביעתו" (אם מביאים בחשבון את העובדה שבתביעה הקשורה נכלל גם רכיב של עגמת נפש בסך 500 ₪, נראה כי בסכום הפשרה הנ"ל שולם לתובע שם מלוא נזקו, או כמעט מלוא נזקו).

ועוד במסגרת התביעה הקשורה, ניתן ביום 23.1.12 פס"ד נוסף, המוחק את התביעה כנגד הנתבעת 2 שבפניי, ללא צו להוצאות.

ביום 20.3.13 הגישה הנתבעת 2 "הודעה לצד שלישי" כנגד קרדן רכב בע"מ, כבעלת ו/או כמשכירות ו/או כמעין מבטחת של הרכב השלישי במועד התאונה. יצוין כי בהחלטה מיום 25.2.13 ניתן לנתבעת 2 היתר למשלוח הודעה לצד שלישי זו.

ביום 3.4.13 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך של הוספת הצד השלישי כנתבעת נוספת בתביעה. בהחלטה ראשונית מיום 8.4.13 נדרשה התובעת להעביר את הבקשה לתגובת הנתבעת 2, אך מאז ועד היום לא הוגשה כל תגובה או הודעה לגבי בקשה זו, ולפיכך מוחזקת התביעה כמי שזנחה בקשתה הנ"ל לתיקון כתב התביעה.

ביום 12.5.13 הגישה הצד השלישי כתב הגנה. בכתב הגנה זה כפרה הצד השלישי באחריות נהג הרכב השלישי לקרות התאונה ולנזקי התובעת, ונטען כי תחילה פגע הרכב השני ברכב הראשון מאחור, ורק לאחר מכן (וכתוצאה מקיצור מרחק הבלימה) פגע הרכב השלישי ברכב השני (קלות) מאחור. באשר לטענת השתק הפלוגתא נטען כי אין לראות בתשלום שביצעה הצד השלישי בגדר הכרתה באחריותה לתאונה וכי הפיצוי ששילמה במסגרת התביעה הקשורה נעשה לפנים משורת הדין וללא כל הודאה באחריות.

ביום 12.11.13 הגיש מר גדי כהן (בעל הרכב השני) בקשה להצטרף כתובע נוסף בתביעה בתיק שבנדון כנגד הצד השלישי (חב' קרדן), וזאת לצורך תביעת פיצוי בגין נזקיו שלו בתאונה העומדים עפ"י מכתב הדרישה שצורף לבקשה ע"ס 25,070 ש"ח. בהחלטתי מאותו יום דחיתי הבקשה (ללא העברתה לתגובה), בין היתר, מאחר שכלל לא קיימת, כאמור, חזית ישירה בין התובעת לבין הצד השלישי בתיק שבנדון.

ביום 27.11.13 נתתי החלטה יזומה, במסגרת הכנת התיק לקראת ישיבה מקדמית ראשונה שהייתה קבועה בו בפניי ביום 13.1.14, ובמסגרת אותה החלטה קבעתי (בשים לב לטענת השתק הפלוגתא הנ"ל שהועלתה ע"י הנתבעת 2 בכתב הגנתם ובשים לב לכך שאיש מהצדדים לא הגיש כל בקשה/תגובה/הודעה ביחס לטענה זו עד מועד ההחלטה הנ"ל) כי, ככל שהנתבעת 2 עומדת על טענת הסף הנ"ל עליה להגיש בתוך 5 ימים בקשה מתאימה ומפורטת.

ביום 2.12.13 הגישה הנתבעת 2 בקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד הנתבעת 2 מחמת השתק פלוגתא, ולחיוב התובעת בהוצאות הבקשה (להלן – "בקשת הסף").

לבקשה צורפו מסמכי התביעה הקשורה.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.